את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק....
מרוץ ל.א.ש.י.ר - מסורת של זיכרון, מסע
של התבגרות
כבר 28 שנים שתלמידי שכבת י"ב בתיכון הדרים מקיימים מסורת מרגשת ומשמעותית – מרוץ ל.א.ש.י.ר. המרוץ, שהחל בשנת 1998, הוא מפעל הנצחה ייחודי המנציח את בוגרי בית הספר שנפלו במהלך שירותם הצבאי: יפתח שלפוברסקי ומשה (שיקו) סבן, שנפלו באסון המסוקים בפברואר 1997; רונן חיון, שנפל בלבנון באוקטובר 1997; ליאור שי, שנפל באסון מסוק היסעור ברומניה ביולי 2010 ואייל אבניאון, בוגר בית הספר, שנפל בקרב במרכז רצועת עזה ב-1 ביולי 2024.
היכן הכול התחיל
בלילה קר וחשוך בפברואר 1997 עשו שני מסוקים של צה"ל את דרכם מהמנחת שבמחניים לעבר הגבול כשעל סיפונם לוחמים שאמורים להחליף את חבריהם במוצבים שבלבנון. ממש רגע לפני שחצו את הגבול איבד טייס אחד המסוקים קשר עין עם המסוק השני ופגע בו. המסוק הנפגע נפל לקרקע בשאר ישוב ומיד אחריו גם המסוק השני. כל 73 החיילים, כולל צוות האוויר שהטיס את המסוקים, מצאו את מותם באסון הגדול ביותר מאז ומעולם שהיה בצה"ל.
תיכון הדרים איבד בתאונה הנוראה שניים מבוגריו: יפתח שלפוברסקי ומשה (שיקו) סבן.
באוקטובר של אותה שנה (1997), הגיעה עוד ידיעה מרה. רונן חיון, אף הוא בוגר "הדרים", נפל בלבנון כשהטנק בו נהג ספג פגיעה ישירה. הטיל חדר את הטנק בזווית היחידה שלא הייתה ממוגנת אז, פגיעה של אחד למיליון, שהספיקה להרוג את רונן כשיתר חבריו לצוות הטנק יוצאים כמעט ללא פגע.
בשנת 1998 צוות המורים לחנ"ג ביחד עם שלוש המשפחות השכולות ייסדו את 'מרוץ ש.י.ר', מפעל ההנצחה המרגש לזכרם של שיקו, יפתח ורונן במטרה לעשות כל שנה מחדש את הדרך של הנופלים חזרה הביתה להוד השרון.
ביולי 2010 התנגש מסוק של צה"ל שהיה באימון ברומניה בצלע הר. בין אנשי הצוות שמצאו את מותם באסון הנורא היה גם הטייס ליאור שי ז"ל, בוגר תיכון הדרים.
ליאור היה תלמיד בית הספר והשתתף במרוץ השלישי בשנת 2000. שנה לאחר מכן סיים ליאור בהצלחה קורס טיס והוצב כטייס מסוקים בטייסת ממנה יצאו שני המסוקים שהתרסקו באסון. ליאור לקח על עצמו להגיע לכל מרוץ כדי לספר לרצים על אסון המסוקים. ליאור הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמרוץ ולכן הוחלט להוסיפו למפעל ההנצחה של התיכון ומהמרוץ ה- 14 המרוץ נקרא: 'מרוץ ל.ש.י.ר' (ליאור, שיקו, יפתח ורונן).
ביולי 2024, אייל אבניאון, בוגר בית הספר, מפקד פלוגה בגדוד 121, חטיבה 8, נפל בקרב במרכז רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. אייל, שהשתתף במרוץ ה-20, היה חניך בפרויקט "יחדיו" שהוקם לזכרו של ליאור שי ז"ל. למרות שמעולם לא הכיר את ליאור, דמותו היוותה עבורו מקור השראה והוא המשיך את מורשתו של ליאור כשהקדיש עצמו לשירות משמעותי בצה"ל.
החל מהמרוץ ה-28 נרוץ גם לזכרו של רס"ן אייל אבניאון ז"ל ומעתה המרוץ יקרא: "מרוץ ל.א.ש.י.ר" (ליאור, אייל, שיקו, יפתח ורונן).
המרוץ הוא הרבה יותר מאירוע ספורטיבי – זהו מסע משמעותי של זיכרון והתבגרות. במהלך ארבעה ימים אינטנסיביים, תלמידי השכבה עוברים חוויה מעצבת המתחילה ביום עיון מיוחד להכרת סיפורי הנופלים. דרך מפגשים עם בני המשפחה, חברים וביקורים ביחידות הצבאיות, לומדים התלמידים להכיר את הבנים שמאחורי השמות.
בשלושת הימים הבאים, מתחלקים כ-187 תלמידי השכבה לקבוצות ריצה ויוצאים למסע של 187 קילומטרים, מאנדרטת אסון המסוקים בצפון ועד להוד השרון. כל תלמיד רץ בממוצע כ-10 קילומטרים ביום, במסלול העובר בתחנות משמעותיות בחיי הנופלים.
חשוב לציין שהמרוץ עצמו הוא שיאו של תהליך שאורך כמה חודשים בהם מתאמנים התלמידים לקראתו.
חשיבותו של המרוץ ניכרת בכך שהוא ממשיך להתקיים גם בתקופות מאתגרות כמו הקורונה והמלחמה, מתוך אמונה ש"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק".